"מה נשמע דוד?" אני שואל, בעודי מתסכל על דוד יושב ליד המחשב מול אתר הבנק, ערימת ניירות גדולה מונחת לפניו והוא נראה טרוד. "תראה מה הם עושים לי?" רוטן דוד. "תראה כמה כסף לקחו על עמלות! 80 ₪ עבור העתק של מסמך שאבד בהנהלת חשבונות, תראה את עמלת הקצאת האשראי! תראה מה הולך פה! אני משתגע מזה כל פעם מחדש, והם פשוט עושים זאת כי הם יכולים, הם יודעים שאני לקוח שבוי שלהם. זה פשוט מוציא אותי מדעתי."
מעצבן אה? בסופו של דבר למדתי שזה פחות משנה באיזה בנק פותחים חשבון. מה שבפירוש משנה הוא מי מטפל בך בבנק? מי אותו הPOC איש או אשת הקשר שלך בסניף? האם הוא באמת מתכוון לזה שהוא ייתן לך שירות אישי? אני לא מכוון לטובות או לעיגולי פינות. אני מתכוון לשירות אמיתי, עקבי, מתמשך, ללא תקלות, ללא עדכוני עמלות למעלה בטעות, שיהיה זמין שצריך אותו ובמיוחד שיהיה קשוב לבעיות של העסק ויוכל להציע פתרונות הלוקחים בחשבון את טובת העסק ולא רק את טובת הבנק.
שמוצאים כזה פקיד, שיש איתו כימיה, שווה אפילו לעבור איתו סניף שהוא עובר ומתקדם, רק בזכות מעלות אלו.
מניסיוני למדתי, שעסק בעל מחזור של כמה מאות אלפי ₪, רצוי שיפתח חשבון בנק נוסף בבנק אחר. בהתחלה אין צורך בקבלת אובליגו מהבנק השני, כדאי מאוד להתחיל לטפח יחסים עם הסניף הנוסף כדי שנכיר אחד את השני. נצבור אמון. לדוגמא ניתן להחליט תשלומים של לקוחות מסוימים מופקדים אך ורק בסניף החדש. והיתרה משמשת לתשלומים כאלו ואחרים. ללא אובליגו כאמור. לאט מתפתחים יחסי אמון והשאר יגיע מעצמו.
'הטרחה, או כאב הראש' שמטיל החשבון הנוסף על הנהלת החשבונות של העסק, יתגמד כאשר ביום פקודה, יעלו, היחסים של העסק עם הסניף הראשי שלנו, 'על שרטון' ואז לא יחתך צינור החמצן של העסק!
אני ממליץ בחום לכל עסק עם מחזור מכירות של כמה מאות אלפי ₪ – לפתוח עוד חשבון בנק בסניף נוסף! גם כאן לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד.